רש"י על סוטה י׳ א:כ׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור סוטה י׳ א:כ׳
20 רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: שֶׁנָּתְנָה עֵינַיִם לִדְבָרֶיהָ. כְּשֶׁתְּבָעָהּ אָמַר לָהּ: שֶׁמָּא נׇכְרִית אַתְּ? אָמְרָה לֵיהּ: גִּיּוֹרֶת אֲנִי. שֶׁמָּא אֵשֶׁת אִישׁ אַתְּ? אָמְרָה לֵיהּ: פְּנוּיָה אֲנִי. שֶׁמָּא קִיבֵּל בִּךְ אָבִיךָ קִידּוּשִׁין? אָמְרָה לֵיהּ: יְתוֹמָה אֲנִי. שֶׁמָּא טְמֵאָה אַתְּ? אָמְרָה לֵיהּ: טְהוֹרָה אֲנִי.
פירוש רש"י על סוטה י׳ א:כ׳
20 שנתנה עינים לדבריה - דוגמא ופתח היתר נתנה לעצמה שאין עבירה בדבר:
21 גיורת אני - ואיני עובדת כוכבים וראויה לך:
22 פנויה אני - ומותרת לכל אדם:
23 יתומה אני - והייתי קטנה והשיאוני אמי ואחיי ואין נישואין לער ואונן כלום לאסור עליו משום כלתו ואין זכות לאם ולאחים להשיא קטנה אלא האב זוכה בה כדכתיב את בתי נתתי לאיש הזה דברים כ״ב:ט״ז ולהך סברא לאו בתו של שם היתה שמשנת ששים ליעקב כלו שנותיו של שם ויעקב כבר היה יותר מבן מאה ועשר:
24 טהורה אני - מנדה: